Perlov | Drawings, Photographs, Films
Exhibition and book, 2014
Ten years have passed since the death of David Perlov, whom many regard as the greatest film maker in Israel to this day. In the course of this decade, retrospectives of his films have been presented at international centers, and his film Diary has attained recognition as a milestone in cinema. Now, in this comprehensive book and in the exhibition it accompanies, the Mishkan Museum of Art, Ein Harod, adds a so-far-overlooked perspective: an exposition of the complex facets of Perlov's oeuvre in fields tangential to his film making - for Perlov was painter and a photographer even before he began making films. Here we cast light for the first time on these complementary fields.
Both the exhibition and the book are composed as sequences of segments, as a weave of materials taken from various periods in Perlov's life and from various contexts of his activity that reverberate through one another and infuse one another with in-depth meanings: his lectures that were recorded by students, radio interviews, letters, sections of storyboards, scenes from his films, documents, and numerous drawings, Polaroid photographs, black-and-white photographs, and color photographs. The side-by-side presentation of these various materials offers a sharper and clearer perspective on Perlov's unique way of working: his absolute attentiveness to the means of articulation and his exceptional avoidance of the trap of "subjectivity", so often a characteristic of personal expression and of psychological self-exposure. The sober and poetic lucidity of Perlov's art and all its various layers is linked in the book to his life's starting point, to decisions about his path that he made in his adolescence, to his uncompromising vitality as a man and as an artist - all of which mark out the inspiring position that is embodied in his constitutive film Diary. The intimacy and the estrangement in his work, its rawness and its broad aesthetic approach, its sensuality and its capacity to conceptualize - all these are reflected in the textual and visual materials that were (mostly) found in his estate, and they are presented in the exhibition and the book as a non-linear structure that reflects the routes of two different kinds of journey. At a deep level, Perlov's personal return to the pain he had borne within him from the dawn of his life may have replenished his reflexive confrontation with the making of art and with the questions of its nature, its validity, and its affinity to life. It is at this point that Perlov's journey comes into contact with the journeys of all those who have worked on the exhibition and the book.
Galia Bar Or
דוד פרלוב | רישומים, תצלומים, סרטים
תערוכה וספר, 2014
עשר שנים חלפו מאז פטירתו של דוד פרלוב, מגדולי אמני הקולנוע שפעלו בישראל. במהלך עשור זה הוצגו רטרוספקטיבות של סרטיו במרכזים בינלאומיים, והאיכות הייחודית של סרטו יומן הוכרה בעולם. משכן לאמנות עין-חרוד משלים בספר זה ובתערוכה את החסר: חשיפת פניה המורכבים של יצירת פרלוב בתחומים המשיקים לעבודתו בקולנוע; שהרי פרלוב היה צייר וצלם עוד בטרם החל ליצור קולנוע, והתערוכה במשכן לאמנות עין-חרוד מאירה לראשונה את התחומים המגוונים והמשלימים הללו
התערוכה והספר המקיף המלווה אותה עשויים קטעים-קטעים, כמארג של חומרים הלקוחים מתקופות שונות בחייו של פרלוב ומהקשרי-פעילות שונים, המהדהדים זה בזה ומטעינים זה את זה במשמעויות עומק: הרצאות שלו שתומללו בידי תלמידים, ראיונות רדיו, מכתבים, קטעי תסריטים מצוירים, תמונות מסרטיו, מסמכים, ועשרות רבות של רישומים, תצלומי פולארויד, תצלומי שחור-לבן וצבע. ההצגה אלה לצד אלה של החומרים השונים מחדדת ומבהירה את דרכו הייחודית של פרלוב: את הקשב המוחלט לאמצעי המבע ואת הימנעותו הנדירה ממלכודת ה"סובייקטיביות", המזוהה לא-פעם עם כתב-יד אישי או עם חשיפה פסיכולוגית. צלילותה הפיוטית והמפוכחת של יצירת פרלוב ברבדיה השונים נקשרת בספר לנקודת המוצא של חייו, להכרעות על דרכו שהתקבלו עוד בנעוריו, לחיוניות הבלתי מתפשרת שלו כאדם וכיוצר – ומכאן מסתמנת עמדה מעוררת השראה המתגלמת בסרטו המכונן יומן. האינטימיות וההזרה, הגולמיות והתפיסה האסתטית הרחבה, החושניות ויכולת ההמְשגה – כל אלה משתקפים בחומרים הטקסטואליים והחזותיים שנמצאו (ברובם) בעזבונו, והם ערוכים בתערוכה ובספר במבנה לא ליניארי להתוויית שני נתיבי מסע מקבילים
דומה כי בעומק החזרה האישית של פרלוב אל הפצע הפעור בו משחר חייו, נטווה בהדרגה חוט ההתמודדות הרפלקסיבית שלו עם עצם העשייה האמנותית ועם שאלת טיבה, תקפותה וזיקתה לחיים
גליה בר אור
Magician, 1962, ink and colored chalks on paper, 32.5×23
